-
Use Cases
-
Resources
-
Pricing
עד כמה מדה"מ הינו תחום מדעי
10/29/2012
% complete
10/29/2012
% complete
היום- המדע אינו וודאי, אי אפשר בשיטה המדעית להוכיח דברים וודאים
המדע החליף את הכנסיה, שנתנה וודאות.
המדע התיימר לתת וודאות, אך בפועל לא נותן וודאות
אדם זקוק לתחושת עוגן, אך אי אפשר להיאחז במדע, כי תאוריות מופרכות.
תשובתו של פופר-
המדע אכן לא יכול לתת וודאות,
אך השיטה של המדע זה מה שחשוב.
המדע בודק דברים בצורה אובייקטיבית, רציונאלית, ושיטתית,
המדע חותר לאמת, וכל עוד תאוריה לא מופרכת, היא עדיין עומדת.
11/05/2012
% complete
התפתח המאה ה-20. יש שורשים עתיקים (אפלטון ואריסטו כבר החלו לעסוק בסוגיות מדינה ופוליטיקה) גתחום מחקרי מדעי קיים ב-100 שנים האחרונות.
מחקר איכותני- ראיונות
מחקר כמותי- שניתן לכמת, שאלונים, סטטיסטיקה וכו'.
מחקר ששואף להיות מדעי בתחום מדעי המדינה צריך להיות כמותני.
זרם זה מיוצד בגישת הביהביורליזם: פותחה בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארה"ב. טוענים שלא הכול ניתן לחקור ולא צריך לחקור אם אין אפשרות לעשות זאת בצורה מותית, שהיא הכי קרובה למדע אובייקטיבי.
אסכולה פרשנית- גישה מנוגדת לביהביורליזם, טוענת שאם נעסוק רק במחקר הכמותי נפספס חלק גדול מהגילויים במדעי החברה.
יש לעשות מחקרים כמותיים היכן שניתן, אך יש צורך לעשות גם מחקרים איכותניים במקומות שהכמותי לא יכול לתת לנו מענה.
מקס ובר- חוקר במדה"ח צריך לעשות כל ביכולתו ע"מ להיות אוביייקטיבי, ואהוא עדיין יכול להישאר אידיאולוג, זאת ע"י הבנה.
איך מבינים?= אמפתיה, להיות אמפתי לא אומר להסכים, אדם יכול להיות אמפתי לאדם עם דעות מנוגדות ל =ו לחלוטין.
11/12/2012
% complete
11/12/2012
% complete
-גישה השוללת את קיום ה"אמת" - אין אמת- כל מה שיש זה נרטיב.סיפורים שאנשים משכנעים עצמם במדקתם.
= הכל סובייקטיבי.
- אי אפשר לעשות מחקר אובייקטיבי, ולכן נציג נרטיב.
11/12/2012
% complete
11/19/2012
% complete
הגדרתו של לאסוול- " מי מקבל מה, למה, וכיצד"
הגדרתו של דיוויד איסטון- "הקצאה סמכותית של משאבים" באופן סמכותי
2 הגישות מתרכזות בחלוקה של משאבים, משאבים זה לא רק כסף- זה גם יחס, אידיאולוגיה, ערכים ותרבות
11/20/2012
% complete
תזת התועלתנות- שיקולי עלות תועלת, למה שוה לי להיות מעורב בפוליטיקה? מה יצא לי מזה?
11/21/2012
% complete
לא רק שיקולי עלות תועלת הם שקובעים אלא גם מידת אינדווידואליזם/קולקטיביזם של האדם.
יש אנשים שנותים לראות עצמם כפרטים הלא קשורים לכלל ויש את אלה שהכלל תופס מקום חשוב בחיים שלהם, ולהם יש יותר סיכוי להיות מעורבים פוליטית
נכון הוא גם לגבי אוכלוסיות.
דוגמה- חרדים לא רואים עצמם כחלק מהאוכלוסיה הכללית, לכן גם לא פועלים למענה
11/22/2012
% complete
מבוססת על 2 כיוונים.
1- קלאסית, הלניסטית ורומית
2. דתית- בעיקר יהודית ונוצרית אך גם אסלאם
11/23/2012
% complete
(מאה חמישית לפנה"ס)
פוליטיקה זה חלק מהתרבות.
אם אתה לא מעורב אתה נחשב לא בסדר. יש תרבות משותפת לכל עיר (לא מדינה ) 2 ערי מדינה מרכזיות- אתונה וספרטה
11/24/2012
% complete
קולקטיביזם קיצוני.
ילד שנולד חולה ולא יוכל להיות יעיל למטרה הכללית לוקחים אותו לרשויות ןמחליטים אם הוא ראוי לחיות.
חינוך צבאי, חינוך נוקשה, לומדים נאמנות לחברים,אזרח חסר ערך, מה שחשוב זה המדינה.ספורט חשוב בספרטה כי הוא קשור למליטריזם., גרים במחנה עד גיל 30, אז רשאים לחזור הביתה- חיילים לכל החיים
דוגמאות למדינות עם השפעת תרבות ספרטנית- גרמניה הנאצי, צפון קוריאה.
11/25/2012
% complete
קולקטיב במרכז אך יש שילוב בין קולקטיביזם ואינדיבידואליזם
העיקר הוא הקהילה, הפרט הוא משני, אם זה אחד משניהם, הכלל הוא שיבחר.
יש ציפייה להשתתף בפוליטיקה לטובת הכלל.
- חשוב להדגיש שערי המדינה הן יחסית קטנות (כ-5000 מחשבים תושבים) מה שמקל על יצירת תחושת זהות וחיבור לכלל בקרב התושבים
11/26/2012
% complete
(מאות 3-4 לפנה"ס)
סוף מאה 5 לפנה"ס המדינות ביוון מאבדות את עצמאותן למלך.
אלכסנדר מוקדון ממוטטת את הפוליס והופך את יוון למדינה אחת גדולה.
מסגרת מדינית חדשה, יש שלטון ששולט עד פרס, שלטון שמושפע מתרבויות רבות, - מה שיוצר ערב רב של דתות תרבויות בשונה מההומוגניות של עיר קטנה.
חצרות הלניסטיות של מלכים אבסולוטיים מלאים שחיתויות וטובות הנה- הריחוק מתעצם וכן התחושה שפוליטיקה זה דבר רע.
הסטואיקנים באותה תקופה מפתחים את הגישה האומרת שאדם צריך להיות מוסרי, , קידמו אחווה אוניבסלית של מוסר ושוויון בין כל העמים והתרבויות. לא עוד חלק מקבוצה קטנה אלא חלק מהקהילה העולמית
11/27/2012
% complete
רומא הופכת קיסרית מהמאה ה-1 לפנה"ס
מחולקת ל-2 מעמדות-
פטריצים- אליטה, פלבאים- מעמד נמוך
המעמד הגבוה, האריסטוקרטי הוא הראוי לשלוט כי הוא יכול הןביל את המדינה בצורה הטובה ביותר.
רומא קולקטיביסטית.
עיסוק בפוליטיקה מאוד משמעותי.
יסודות המורשת הרפובליקנית-
1. האריסטוקרטים ישלטו כי להם הכישורים.יעודה לשרת את הציבור
2. האדם הוא חלק מקולקטיב, כיוון שהכלל במרכז יש צורך בשכבה שתדאג לכלל (אנשי ציבור)
3. פטריוטיזם
4.הירואיזם- הקרבה למען המולדת, הרומאים מעריצים את הספרטנים.
5. הדת ברומא היא דת אזרחית המשרתת את הסדר הציבורי והפוליטי מודל מאוד קולקטיביסטי.
חוק ומשפט- גורם מכונן של סדר
הגבלת רשויות- מקורו ברומא ומתגלגל למורשת הפוליטית העכשוית.
11/28/2012
% complete
(מאה 3 לפנה"ס) סולדים מפוליטיקה כי חיו בתקופה ההלניסטית בה הפוליטיקה הייתה מאוד מושחתת , כמו כן, היא הייתה אימפריה גדולה, קוסמופוליטית, הסטואים פתחו תפיסה אוניברסאלית - מוסריות אדם וכו'..
11/29/2012
% complete
תנ"ך וחז"ל
מה יש ביהדות הרלוונטי למודל פוליטי?
זהות- שילוב מיד אינדבידואליסטי וקולקטיבי
אינדוידואליזם- אוניברסאלי- גאולה (יבוא יום וכל העולם יהיה אחד סביב האל)
קולקטיביזם- פרטיקולארי- העם הנבחר.
פוליטיקה- ביהדות אין אופציה של הפרדת דת ומדינה , בבסיס היהדות יש עיסוק בענייני מוסריות- ציבורית. כמה שאתה יותר עם נורמות דתיות אתה תלחם יותר בשחיתויות ציבוריות. אך אם הפוליטיקה מתנגשת בערכים משמעותיים יותר כמו מוסר, אזי הפוליטיקה צריכה לזוז הצידה.
ל
11/30/2012
% complete
נמצאת במקום יותר אינדבידואלי מהיהדות
פאולוס החליט לנתק את הנצרות מהדת, ולפנות עם הדת החדשה שבסיסה אוניברסאלי אישי. יש להפריד בין דת לעם- היא פונה לכל העמים ולכל בני האדם. אין מעמד קולקטיבי.
3 זרמם מרכזיים-
יוונים אורתודוקסים-
12/01/2012
% complete
יש בו מימד קולקטיבי. לא נאמן לעם אחד כמו עמ"י, יכולים להיות עמים מוסלמים רבים, אך אך רואה את הדת והפוליטיקה כמשולבים.
הדמות המרכזית- מוחמד- גדול הנביאים והמנהיגים הפוליטיים.
יש מצוות ציבוריות, להצטרף לציבור בעלייה לרגל בחאג'.
האימפריה המוסלמית (מאות 7-8) התפצלה . החליף הוא המחליף של מוחמד. חוקי השריעה (ההלכה המוסלמית) הן הקובעות במדינות אסלאמיות אדוקות בעניינים ציבוריים. תפיסות ותנועות חילוניות בעולם המוסלמי באות מכח ההלאום (סורי, מצרי..) ולא מכח הדת האסלאמית, מה שנוצר מתוך קולוניזאליזם
האחים המוסלמים- שואפים ליצור ממלכה מוזלית אחת שלא תבטל את הלאום, אך תהיה מאחדת את כל מדינות ערב תחת ממלכה אחת , ותחת חוקי האסלאם וחוקי השריעה.
כיום בעולם המוסלמי קורים 2 תהליכים- איסלאמיזציה, וודמוקרטיזציה.
2 תהליכים אלו אינם בהכרח סותרים.
ראייה האומרת שאסלאם לא מסתדר עם מערביות היננה פשטנית ולא נכונה.
האסלאם כשלעצמו אינו מונע חיזוק היבטים מערביים במדינה מוסלמית
חיזוק האסלאם כגורם פוליטי הוא דוגמה להגברת השתתפותהציבור במערכת הפוליטית. המגמה בעולם הערבי של קוקטיביזציה-דתית מעורבת בדמוקרטיזציה והתמערבות
12/01/2012
% complete
תפיסת בסיס קולקטיביסטית.
התפיסה הייתה שסין שולטת על כל העולם ומקבלת חסות מהשמיים על כל מרחביה, יצרה קולקטיביות כלל אנושית.
הקיסר שלט, ולנגד עינו היה טובת העם.
השכבה האיננטלגנטית ראתה שליחות לעבוד אצל הקיסר.
למרות השינויים הקיצוניים בסין ב-40 השנים האחרונות עדיין המימד הקולקטיביסטי בסין חזק מאוד, ולא ננשבר למרות החשיפה לתכנים מערביים מכמה סיבות-
1) דיקטטורה
2) התרבות הקולקטיביסטית אוניברסאלית.
3) דאל- המפלגה הקומוניסטית מקדמת את איכות חייהם של הסינים שהולכים ונהפכים מעצמה כלכלית- משתלם.
יפן- קוקטיביסטית-פרטיקולארית- אנו עליונים על שאר העמים. השתנה במידה מסויימת עם השליטה של הגנרל מקרטר האמריקאי על יפן אחרי מלה"ע ה-2
12/07/2012
% complete
1) כיוון אינדיבידואליסטי מערבי- במרכז ניצב הפרט.
דוג- הקמת חברות שיש בהם חוקה, זכויות פרט וכו'. יונק מ-3 מקורות- הלניזם (סטואה), מקורות יהודיים (אינדיבידואלי-אוניברסאלי) מורשת נצרות (פרוטסטנטית המעמידה יחיד מול אלוקים
2) חיזוק של לאומיות מודרנית- עלית תנועות ומדינות לאום מודרניות,
יונק מהפוליס היונית, והרפובליקה הרומית. טובת הציבור, גיוס חובה, טובת המדינה ע"פ הפרט, פטריוטזם
היוון האינדיבידואליסטי הוא הדומיננטי\ ועם הזמן הולך וגדל על חשבון הקוולקטיב.
בעתות משבר יש נטייה לפנות לקולקטיב.
דוגמה- ארה"ב בעקות 9.11 זזה לכיוון הרבה יותר קולקטיבי פטריוטי. אנשים הסכימו לוותר על חירויות כדי להילחם בטרור.
11/27/2012
% complete
אפקטיביות- משטר ממלא את תפקידיו הבסיסיים. מצב בטחוני כלכלי סביר
לגיטימיות- תלויה בערכים.
מדובר באפקטיביות ולגיטיימיות ביחס למשטר ולא ביחס לאנשים בשלטון. מדובר במסגרת השלטונית
ממשלה שאיבדה את האמון לא איבדה את הלגיטימיות של המשטר. הממשלה תפסיק להיות לגיטימית שהיא תשלוט לא ע"פ חוק.
11/28/2012
% complete
בעבר, במציאות דתית נוצרית, כולם האמינו באותם ערכים, וערכים אלו תאמו את השלטון, והיה פחות חיכוך ערכי אידיאולוגי בין השלטון לעם. במציאות המודרנית בה יש פלורליזם, ריבוי דעות, בהכח הערכים של השלטון לא יתאימו לכולם, וזה גורם לדלגיטציה של השלטון בעיניי חלק מהעם.
11/28/2012
% complete
חברה שהפכה לשוויונית (בין מעמדות) שוללת זכויות מסויימות מאלו שבעבר היו להם זכויות יתר.
אלו שנשללים מהם הזכויות לא מקבלים את השינוי בברה, ונוצרת אצלם בעיית לגיטימציה כלפי השלטון.
צורת התמודדות- פיצוי סמלי, שמירה על מעמדם ויוקרתם הסמלי, בלי לתת למעמד זה זכויות יתר בפועל.ץ למשל, מעמד האצולה באנגליה, אינו בעל זכויות יתר, אך בעל מעמד סמלי יוקרתי מאוד.
לעומת זאת בצרפת, לא ניתן לאצילים פיצוי סמלי, אלא להפך, מה שגרם לבעיית לגיטמיות מצידם במשך קרוב ל-100 שנה עד המאה ה-20
11/28/2012
% complete
כאשר מעמדות שבעבר היו חסרי זכויות מקבלים מעמד שוויוני , יש באפשרותם להיכנס לחיים הפוליטיים. זהו תהליך, שיכול להיות חלק אך יכול לבוא דרך מאבק שעלול לפתח דה-לגיטמציה מהמעמדות שהיו בלי חשיבות בעבר.
לדוגמה- המהפכה הקומוניסטית
11/29/2012
% complete
ביסוס ומיסוד הלגיטימיות- חינוך, סוציאליזציה, סמלים יוצרים קונצנזוס רחב ברגע שלאוכלוסיה סמלים וגיבורים שונים מלמשטר ישנה בעיית לגיטימציה.
דוגמה- חרדים
11/29/2012
% complete
A- יש לגיטימיות ואפקטיביות- הכי יציב
B- לגיטימי ולא אפקטיבי- חזק יותר ממשטר ללא לגיטימיות דוגמה- ארה"ב בשנות ה-20
C- אפקטיבי ולא לגיטימי- פחות יציב- אפרטהייד
D- לא אפקטיבי ולא לגיטימי- הכי פחות יציב, יכול להחזיק מעמד רק ע"י דיכוי כוחני דוגמה- משטרים קומוניסטים בשנות ה-80
האם אפקטיביות יכולה לבנות לגיטימיות?
אם יש פער עמוק בין שניהם יתכן מאוד שהאפקטיביות לא תגשר על הפער, צריך להיות פיצוי אפקטיבי מאווווד גדול כדי שזה יקרה.
וובר, קורנהאוזר, ליפסט
11/19/2012
% complete
1.להיות מעורב בתהליך קבלת ההחלטות כדי שהדרג הנבחר יוכל להיעזר בדרג ההמונה עד קלת ההחלטות
2. יישום של ההחלטות בפועל
השירות הציבורי אינם נבחרי ציבור, אלא ממונים פוליטית ולהם אין הזכות להכריע בקבלת ההחלטות אלא רק לייעץ, אך להם כח פוליטי רב ולעיתים אף מכריע.
דוגמה- רמטכ"ל, ראש שב"כ/מוסד..
מצב בו אנשי שירות הציבור מקבלים החלטות- אנטי דמוקרטיה
11/20/2012
% complete
ניסיון של גורם A לגרום לגורם B לעשות משהו שהוא לא היה עושה או למנוע ממנו משהו שהוא כן היה עושה
עוצמה מופעל מכל הכיוונים, גם חלש יכול להפעיל עומה.
דוגמה.
גורם חלש נדרש ליותר טריקים ומניפולציות כדי להפעיל עוצמה.
דוגמאות של הפעלת עוצמה מצד החלש-
- נשים שותות רעיונות בראש של גברים וגורמים להם להחשוב שהם אלו שחשבו עליהם.
-ילד צורח ומקבל מה שרוה מהוריו
-הפגנות גרמו לכך שרשימת הליכוד בעלת סממנים ימניים.
11/21/2012
% complete
להשלים
11/22/2012
% complete
למדינה דמוקרטית לגיטימיות מצד העם היא קריטית יותר ממדינה דיקטטורית, וכמו כן גם מהעולם הבינ"ל.
הרצון בלגיטימיות לסמכות המדינה קובע גם את גולות הפעולה של המדינה. יש דברים שגם את יש למדינה את היכולת לעשות היא לא תעשה כי זה יפגע בלגייטימיות שלה.
לדוגמה- במקרה של אינתיפאדה שלישית, לישראל יהיה קשה להפעיל עוצמה פיזית, כי זה יפגע בלגיטימיות שלה בעולם הבינ"ל.
מבחינה פראגמטית אין לישראל את העוצמה לירות בפלשטינים בגלל המחיר הבינ"ל.
11/23/2012
% complete
תהליכים פנימיים במדינה עשויים להשפיע על עיצוב המדינות ברמת היחב"ל, ולהפך
דרא"פ- המאבק הדמוקרטי של הרוב השחור בדרא"פ דרם לאובד לגיטימציה של שלטון האפרטהייד בתוך המדינה, ובעקבות כך גם לאובדן לגיטימציה מצד כל העולם.
-נאסר עליהם להשתתף באולימפיאדה.
- חרם כלכלי
כמו כן, אובדן הלגיטימציה הבינ"ל העצים את תהליך אובדן הלגיטימציה הפנימיתף עד דה-קלייר נכנ ופתח המשא ומתן עם מנדלה
11/24/2012
% complete
3 מודלים לסמכות-
בירוקרטית-רציונאלית, מסורתית וכריזמטית.
ע"מ להבין את סוג הסמכות יש לשאול- למה מצייתים? מה מקור הלגיטימציה?לא שואלים כיצד הגיע האדם לתפקיד!!
במשטר דמוקרטי המערכת היא תמיד בירוקרטית-רציונאלית-חוקית.: כמה שהחברה יותר מודרנית כך היא תעבור תהליכי בירוקרטיזציה. בירוקרטיה יעילה ויכולה לנהל חברות גדולות. מצד שני יוצרת ניכור, תחושה שהאדם הוא בורג.
כריזמטיות- כריזמה ניתן לאבד.
11/25/2012
% complete
11/25/2012
% complete
התקדמות בתהליך הדמוקרטיזציה= התקדמות בתהליך הבירוקרטיזציה.
בירוקרטיה היא המתאימה ביותר למדינה המודרנית.כיוון שהבירוקרטיה מנוכרת וחסרת פנים אנושיות, ככל שהיא תתקצן, כך גם הכמיהה לאחת מ-2 הסמכויות האחרו, כי בשניהם משקל גדול למגע פרסונאלי
אך בעיני וובר אין מפלט מהבירוקרטיזציה בעולם המודרני, במידה והיא פועלת מתוך אינטרסים כלליים ולא סקטוריאלים, אז תהיה לסמכות הבירוקראטית הצלחה.
אחד המדדים לקביעת מידת המודרניות של מדינה היא השאלה: עד כמה השירות הציבורי פועל עפ"י קריטריונים של יושרה או שהוא מושחת ורקוב.
11/26/2012
% complete
שירות ציבורי מקצועי שם אין מינויים פוליטיים. מיוניים לא מבוסס על מפלגה בכלל, אלא רק על כישורים, קריטריונים מקצועיים.אסור שאיש ציבור ינהל את המדינה
11/27/2012
% complete
תפקידו- להיות מעורב בתהליך קבלת ההחלטות כדי שהדרג הנבחר יוכל להיעזר בדרג הממונה עד לקבלת ההחלטות.
2. היישום של ההחלטות בפועל.
במדינה דמוקרטית קבלת ההחלטות ע"י נציגי ציבור נבחרים. פקידים פוליטיים יכולים לייעץ, אך מצב בו הם מחליטים זה מצב של אנטי דמוקרטיה
דוגמה- לקצונה הכירה בישראל יש משקל גדול מאוד בתהליך קבלת ההחלטות, הרמטכ"ל, שהוא איש שירותי הציבור, אך לא נבחר ציבורף הוא בעל כוח פוליטי אדיר.
11/28/2012
% complete
בארה"ב יש מקום למינויים פוליטיים בצמרת הבירוקרטית.
השאלה היא איזה מינויים פוליטיים? לפעמים עדיף מינויי פוליטי מתוך כוונות ישרות ולא מתוך עניין של מקורבים, כדי לקדם את מטרת הממשלה. דוגמה- רבין לא היה בעל הכשרה מתאימה להיות שגריר ובכל זאת נשלח להיות שגריר, ועשה זא מצויין. משה ארנסט זר ביטחון מצויין, למרות שלא היה גנרל בעל קריירה צבאית.
מינוי פוליטי הוא אדם הנבחר לא בהכרח על סמך כישוריו הפוליטיים אלא אדם המסוגל ללמוד בצורה מהירה ויעילה את עבודתו.
11/29/2012
% complete
תהליכים של שינוי היסטוריה נעשו ע"י סמכות כריזמטית ולא בירוקרטית או מסורתית. יש דוגמאות בודדות לדמויות כריזמטיות שיצרו ציווליזציה- משה רבנו, ישו, בודהה, קונפוציוס- יוצרי הציוויליזציות חייבים להיות דמויות כריזמטיות טהורות- שרואים אותן ורצים אחריהן. יש דמויות כריזמטיות קטנות יותר- הבעש"ט,
יש דיון פילוסופי השואל האם אנשים גדולים עשו את ההיסטוריה, או שההיסטוריה עשתה את האנשים גדולים. מרקס יגיד שתהליכים היסטורים יצרו אנשים גדולים
11/30/2012
% complete
מנהיגות מ תגמלת- מתאימה לעבוד עם המנהיגות הבירוקרטית , עובד בצורה של תגמולים ותועלת, המקל והגזר.
מנהיגות מטירה, מעוררת השראה- מנהיג נותן חזון ומשמעות לחיים ובגלל זה הולכים אחריו- זה שאתה חלק מהארדון שבו יש את אותו מנהיג, זה חשוב לך, זה נותן "חוויה" וערך מוסף. זוהי מנהיגות כריזמטית מכח אישיותו של המנהיג
12/01/2012
% complete
איזה סוג של מנהיג מתאים תלוי בתקופה ובצרים באותו זמן-
תקופת משבר- צריך מנהיג מטמיר,
בתקופה יציבה- מנהיג מתגמל
מנהיג כריזמטי מספר 1 כיום- שליט צפון קוריאה- קים צ'ונג און
12/02/2012
% complete
תהליכיים חברתיים מבוססים קודם כל על הסכמות. בתרבות הפוליטית יש הסכמה שבלעדיה היא לא היתה יכולה להתקיים.
לדוגמה- ההסכמה בישראל- הרוב היהודי במדינה.
מדי פעם יכולים להיות קונפלקטים והגדרה מחדש של ההסכמה אך הסכמה כלשהי היא בסיסית והכרחיםץ
12/02/2012
% complete
מערכת יחסים אנושים וחברתית מבוססת על קונפליקטים. הקונפליקטים מביאים לתוצאות - מנצחים ומנוצחים ויוצרים אשליה של קונצנזוס. הוא מובנה בצורה מלאכותית ע"י אליטות מנצחות
12/03/2012
% complete
כשאנו עוסקים בניתוח חברתי עלינו לשאול עצמנו מה התפקיד של היחידות השונות? יש יחידות שונות בתוך מערכת חברתית- ונשאל מה כל יחידה? ואותו דבר על התפקיד של הערכים והסמליים?
אפשר לשאול 2 סוגי שאלות-
- שאלות סיבתיות: עוזרות להבין מדוע תהליך מסוים קרה בעבר
- שאלות תכליתיות: לשם מה אתה עושה פעולה מסוימת
דוגמה לשאלה פונקציונאלית-
למה אתה לומד רפואה? אני לומד רפואה כדי שיהיה לי מקצוע טוב בחיים.
בגישה זו יש להתאים את האמצעים לתכלית. צריך קודם מטרה ולפיה אמצעים כדי להשיג אותה
12/04/2012
% complete
טענת מקיאבלי- אי אפשר להבין את הפוליטיקה בלי הבנת מושג העוצמה.
ע"פ אריסטו שימוש ראוי בעוצמה הוא לטובת הציבור.
ע"פ מקיאבלי- אין בעיה להשתמש בעוצמה גם לטובת המנהיג, בתנאי שהנסיך מקדם את טובת המדינה.
ע"פ אריסטו- המטרה חשובה יותר מהאמצעים.
מקיאבלי מקצין- המטרה מקדשת את האמצעים., כלומר גם את רציחות פוליטיות יקדמו את המדינה יש לבצע אותם. הכל למען המדינה.
גישה ריאליסטית- לעשות הכל לטובת המדינה
גישה אידיאליסטית- לא צריך להיות הבדל בין הזירה הפרטית לציבורית מבחינה מוסרית. רצח הוא רצח וחייבים להימנע ממנו.
12/05/2012
% complete
עוצמה צריכה להיות מופעל אך ורק לטובת הציבור ולא לטובת הפרט.
12/05/2012
% complete
אי אפשר לבסס מדינה בלעדיהם. מאבקי עוצמה הכרחיים: כיבושים, רציחות פוליטיות..
מטרתו של מקיאבלי ליצור רפובליקה , עם ציבור רחב בעל תפיסות פוליטיות משותפות, עם קונצנזוב סביב ערכים פטריוטים.
שילוב קונפליקטואליות עם קונצנזוס. עדיין הקונצנזוס הוא העיקר
ראשון שחשב על גיוס חובה
12/06/2012
% complete
גישה הבודקת האם מה שקורה בחברה משרת את האינטגרציה הכללית של החברה?
12/07/2012
% complete
ע"פ גישה זו ניתן לעשות מחקר משווה בין מסגרות מדיניות שונות לחלוטין (זיממבבואה-צרפת) כיוון שיש כמה פרמטרים המאחדים כל מערכת פוליטית-
1. המוסד כגורם מאחד: המוסד מאחד את העם מכמה אנשים בודדים לקבוצה אחת.
2. תקשורת- יחסי התקשורת בין המנהיג למונהגים. איך יוצרים מצב של תקשורת דו-כיוונית שהמנהיג לא מלמעלה והמונגים למטה. קל יותר בעולם התקשורת של היום- פייסבוק וכו'.
זהו מודל קונצנזואלי
12/07/2012
% complete
גישות קונפליקטואליות אומרות שיש תמיד קונפליקט עמוק - אך חלוקות ביניהן בשאלת מקור שורש הקונפליקט:
1. גישה חברתית- אם בסבי הקונפליקט חברתי כלכלי, ניתן לטעון שבאותה מידה שיש קונפליקט, גם אפשר ליצור חברת מופת שבה לא תהיה קונפליקט
2. גישה פסיכולוגית- הקונפליקט הוא בנפש האדם , היא טבועה בו, ובמקרה הטוב אפשר לעדן את הקונפליקט באדם אך הוא לעד קיים.
זוהי גישה פסימית יותר.
12/08/2012
% complete
דיאלקטיקה מביאה לשיפור, אומנם לא ישיר.
אירופה התפתחה מהר יותר מאפשריקה כיוון שהאנשים שם היו צריכים להתמודד עם קונפליקטים בין צורכי האדם לטבע, מה שגרם לאדם לפתח אמצעים שהביאו לשיפור המציאות דרך הקונפליקט.
מבנה פוליטי תמיד ישקף את המנצחים, העלית העשירה והמבוססת
מצב בו המדוכאים מאמינים שהם ראויים להיות מדוכאים- תודעה כוזבת.
מארקס מאמין בקדמה טכנולוגית
12/05/2012
% complete
אוכלוסיה טריטוריה ריבונות
12/05/2012
% complete
ברית רופת של מדינות עצמאיות
12/06/2012
% complete
ארה"ב
בעל הבית הוא החוק, הממשלה של השלטון המרכזי
12/07/2012
% complete
ישראל.
דגם ריכוזי , יכול להיות האצלת סמכוייות לפריפרי אך אין מדינות חברות.
12/08/2012
% complete
אם נקצין בחירות נגיע לאנרכיה
אם נקציןביעילות נבטל חירות. יש לאזן
08/13/2012
% complete
3 יסודות מרכזיים:
- ריכוזיות שלטונית
- ריבונות העם הדמוקרטי
- "אומה" - לאומיות מודרנית, בה נתקד
12/04/2012
% complete
12/05/2012
% complete
היחלשות אצילים.
נוצר מעמד ביניים שלא היה קודם (עד אז רק אצילים ואיכרים.
מעמד הביניים תורם לכלכלה], וכיוון שהוא תורם לכלכלה, המלך נותן יותר זכויות.
ברית בין בורגנים למלך
12/06/2012
% complete
חילוניות- אחרי שבימה"ב הכל היה סביב העולם הדתי, המחשבה החילונית גברה, מעמידה את אדם יותר במרכז, תפיסות הומוניסטיות. בעידן עם תרבות והשקפת עולם יותר חילונית במובן הארצי, האידיאולוגיה הדתית נחלשת ונצרת אידיאולוגיה שמרוכזת בנושא ים ארציים, וכך המלך מתחזק, נוצרת לאומיות
ב.מהפכה פרוטסטנטית- המהפכה של מרטין לותר, מרד זה התגלגל למאבקים פוליטייםגדולים שהשפיעו של כך שנוצרו מדינות חדשות שקמו.
ללותר היה הסכם עם נסיכים, שאם יגנו עליו, הוא יגיד לציבור התומך בו ללכת איתו. אותו הדבר בצד ההפוך בין הדמויות קטוליות לנתיני צרפת וספרד. מה שגרם לכך לשהדת תפס חלק חזק בעולם המדיני.
12/07/2012
% complete
רעיונות דמוקרטם. 2 אופציות
או שהמל יעשה לטובת האזרחים או שיהיה לו מלוכה מוגבלת ויהיה פרלמנט כמו בבריטניה.
תחילת תפיסה דמוקרטית. על המלך לעשות למען האזרחים או שהוא לא יהיה
12/08/2012
% complete
התעצמות המדינה על רקע 2 מלחמות גדולות, גורמת להתפתחות ושימוש בטכנולוגיה. מאפיין מובהק של מדינה מודרנית . בעזרת טכנולוגיה המדינה ממשטרת יותר ויותר את חיי האדם ובכך פוגעת בחירות, מצד שני המדינה משפרת את בטחון אזרחיה
12/08/2012
% complete
בעקבות המהפכה התעשייתית, עוני ותפיסה מרקסיסטית הגיעו למסקנה שעל המדינה לדאוג לרווחת האזרחים.
הלאמה של מוסדות , עניים יעבוד בשביל המדינה, יצאו מהעוני.
מדינה שכזאת לא עובדת באותה אפקטיביות כמו מדינה מופרטת המבוססת על שוק חופשי (דוגמה אשת הברזל בבריטניה. מדיניות קפיטליסטית הביאה לפריחה כלכלית אך לפער גדול בין עשירים לעניים.)
12/09/2012
% complete
12/10/2012
% complete
, גודל אוכלוסיה: יכול להזיק וגם לעזור.
דינה לא מתועשת עם הרבה אוכלוסיה, קשה לשלוט, רעב וכו' (מצרים, הודו).
באירופה מצב הפוך. ילודה שלילית. התאסלמות וכו'.
גודל וסוג טריטוריה- שלילי- גדול ולא נשלט
חיובי- שאבי טבע וכו.
הרכב האוכלוסה- קבוצה אטנית דמוק
מצב אופטימלי לניהול מדינה- הרכב אטני אחד דומיננטי, שיעור ילודה של 2.1 , יחס מאוזן בין זקנים לצעירים
12/10/2012
% complete
מוסדות פוליטיים של המדינה-לצורך יצירת מדינה חזקה יש צורך במוסדות פוליטיים חזקים. צריך בירוקרטיה עפ"י חוקים מודרניים וללא שחיתות.
שיטת הבחירות בישראל- יש יצוגיות של גוונים רבים באוכלוסיה, דבר חיובי, אך מצד שני יש ריבוי מפלגות קטנות, דבר היוצר בעית משילות.
07/01/2013
% complete
07/02/2013
% complete
קבוצה שע"פ תודעתם יש להם מכנה משותף אחד או יותר מבין הבאים- מסורת, שפה ותרבות, אמונה דתית, זיכרונות היסטוריים, זיקה ביולוגית.
לאום: קבוצה אתנית השואפת להגדרה פוליטית.
אומה: בני קבוצה לאומית התגוררים במסגרת טריטוריאלית עצמאית
07/03/2013
% complete
מבוסת על תפיסה תודעתית הרואה בלאום מסוים יסוד למדינה עצמאית יחדית .
שתי תפיסות מרכזיות באשר למדינת הלאום מסוף המאה ה-18 ועד לימינו-
1. -אדם נחשב אזרח אם משפחתו חיה בטריטוריה, והוא מחובר לתרבות במקום זה. לא משנה הגזע. כך בצרפת, לא משנה אם אתה לבן קטולי, או מוסלמי שחור, העיקר שתהיה נאמן לערכי הקפובליקה, כך גם ארה"ב (דגם צרפתי)הגישה הטריטוריאלית האזרחית
2. - הלאום מבוסס על שורשים הסיטוריים משותפים כמו שפה תרבות היסטוריה, מאפיין את גרמניה, הדוגמה הכי קיצונית לכך היא השואה.(דגם גרמני) הגישה האתנו-תרבותית
ניתן לטעון שההבדל בין שני הדגמים מושפע ממה קדם למה. הצרפת- המדינה, בגרמניה- הלאומיות.
07/04/2013
% complete
אנתוני סמית- תופעת הלאומיות נבנית כקומה שניה על יסודות אתניים מסורתיים. כך לדוגמה הציונות נבנית כקומה שניה על יסודות של תחושת קרבה משפחתית, זיכרונות ואמונות משותפים של העם היהודי.
ארנסט גלנר (חולק על סמית) - לאומוית נוצרה בעקבות המודרנה. החלהעם הגל הראשון של המהפכה התעשייתית- בעקבות התפתחות תהליך העיור, התערערות קשרי המשפחה, העמקת תחושת האינדבידואליזם
, קהילות גדולות וצפופות. גורמים אלו הולידו צורך בגורם מאחד חדש. הלאומיות הבטיחה לספק את הצרכים שבעבר התא המשפחתי סיפק
אריק הובסבאום (מרקיסיסט) - לאומיות ביטוי של "תודעה כוזבת" , אשלייתית שיוצרות האליטות הקפיטליסטיות כדי להסיט את תשומת הלב מהבעיות האמיתיות- מלחמת המעמדות.
בנדיקט אנדרסון (מרקסיסט פוסט-מודרני): לאומיות אינה אובייקטיבית, אלא מבטאת פרשנות סובייקטיבית של המציאות.. הומצאה קהילה מדומיינת כדי שלאדם תהיה תחושה שהוא חלק מקהילה.
מהפכת הדפוס בסיס להתפשטות הלאומיות המודרנית.
בניגוד להובסבאום הוא סבור שהמסורת הלאומית שינה נובעת ממניפולציותף אלא מצורך פסיכולוגי הנובע מניכור של חברת ההמון המודרנית
07/05/2013
% complete
הלאומיות מעצם קיומה מגדירה ותוחמת את עצמה ביחס לאחר. כך שמי שלא שייך לקבוצת הרוב האתני יחזור למקור הראשוני שלו ( דת, משפחה) אליו הוא כן שייך. דוגמה לכך ניתן לראות בחיזוק הזהות המוסלמית בצרפת, ובבריטניה וכן בפלסטיניזציה של זהותם של ערביי ישראל. זאת בשל אכזבתם מהיחס של קבוצת הרוב האתני.
07/06/2013
% complete
אינטגרציה- מדיניות כור היתוך דוגמה קיצונית לכך היא ניסיון לבולל באופן כפוי את קבוצות המיעוט אל תוך הרוב הדומיננטי .
הרחקה מהמדינה: טרנספר הדדי
ניסיונות פשרה: רב-תרבותיות, רוב דומיננטי אתני( ישראל) . לא טרנספר ולא מדינת כל אזרחיה. הבעיה היא באי נחת שיכולה לשרור לאורך זמן.
07/01/2013
% complete
קולקטיב לאומי נחלש, אינדבידואליזם מתחזק. אדם רואה את עצמו קודם כל כיחיד. במקביל פונה לזהויות קולקטיביות אינטימיות יותר
07/02/2013
% complete
כיווץ העולם מבחינה תודעתית- אזורים שונים בעולם מתחברים בצורה רעיונית, פוליטית, כלכלית, תקשורתית ותודעתית. בא לי די ביטוי בצריכה (לבוש, מוזיקה, אוכל, תקשורת) פערים בין מקומי לגלובלי מצטמצמים- גלוקליזציה
אמריקניזציה- המדינה הדומיננטית והמשפיעה בעולם, לכן גלוובליזציה היא סוג של אמריקניזציה.
השפעות אמריקניות מרכזיות:
כלכלה- ליברלית, צרכנות, עוצמת שוק אמריקני
פוליטיקה וצבא- לארה"ב משקל עצום, הובלת תהליכי דמוקרטיזציה בעולם
תרבות שפה תקשורת
לוקאליזציה- כיווץ העולם המשולב באמריקניזציה מעלה את הצורך לשמר זהויות מקומיות, מחשש שלא תאבדנה מן העולם, מוכח "השיטפון הגלובלי"
07/03/2013
% complete
השפעת מוסדות בינלאומיים-
פוליטי- אום, כלכלי- קרן מטבע בינלאומי, חברות זרות במדינות שונות, משפטי- משפט בינלאומי
אלו רק חלק מהתחומים בהם המדינה מושפעת מלחצים בינלאומיים.
היחלשות הזהות הלאומית- זהות לאומית הופכת פחות קלוונטית ואנשים מחפשים תת זהויות קבוצתיות במקומות אחרים. הזיקה לציוויליזציה באה על חשהון הזיקה למדינת לאום
07/04/2013
% complete
א. פגיעה באיכות הסביבה- תעשייה מזמהמת
ב. הקצנת פערים בין "צפון ודרום" בתוך המדינות בעולם- הצפון מנצל את הדרום בנאי עבודה וזכר
ג. אנטי-מערביות ליברלית, בעיקר בלבוש פונטמנטליסטי מרי אנטי תרבותי פוליטי, חזק במיוחד בחברות מוסלמיות, החשות פגועות מהשתלטות ערכי המערב.
07/05/2013
% complete
תומכי הגלובליזציה- תורמת חומרית לציבורים רבים, נצרכת, ע"פ פוקויאמה- במאבק האידאות המדינה המערבית ניצחה, לכן נראה השמך לתהליך הליברליזציה, וקפיטליזציה, אפילו משטרים לא מערביים ואף ערביים יאמצו יסודות ליברליים כלכליים ופוליטיים.
ביקורת על תומכי הגלובליזציה- להסתכל על עולם אחד זה פשטני מדי. למדינות אליהם חודר המערב, התוצר עדיין שונה מהמערב עצמו. אין להתעלם מהשפעת של תרבויות מקומיות
מתנגדי הגלובליזציה(גישה סוציאליסטית מרקסיסטית) רת הקולוניאליזם העתיק מחליף הגלובליזציה. העבדות לא נעלמה מהעולם המודרני, רק הוחלפה בעבדות מודרנית. הישגי הגלובליזציה יוצר תודעה כוזבת ומעמד הביניים משוחד בעזרת הנאות צרכניות נחותות
מתנגדי הגלובליזציה (הגישה התרבותית)- התנגשות בין תרבות יהודית-נוצרית לתרבות איסלאמית שנדחקה לפינה עם עליית נמודרניזציה.המערב פגע פגיעה קשה באיסלאם. מרד תרבותי מוסלמי יפרוץ בעולם המערבי עצמו.
07/06/2013
% complete
האיחוד האירופי אינו מדינה אך הוא יותר מעוד ארגון בינ"ל - אזרחי המדינות השונות באיחוד יכולים לנוע ללמוד ולעבוד בכל אחת מהמדינות ללא הגבלה. יש מטבע משותף לרוב, מקבלות חוקים משותפים
07/07/2013
% complete
עמידה ב-3 קריטריונים:
- פוליטיקה- מוסדות יציבים המבטיחים דמוקרטיה, שלטון חוק, זכויות אדם והגנה על מיעוטים
- כלכלה- כלכלת שוק תחרותית ופעילה המסוגלת להתמודד מול השוק האירופאי
- כללי- קבלת חובות הנגזרות מהצטרפות- אימוץ גוף החקיקה האירפי
07/08/2013
% complete
07/09/2013
% complete
החברות באיחוד האירופי מוותרות על חלק מהריבונות שלהן כדי להשיג יחד כוח והשפעה עולמיים שלא ניתן להשיג לבד. בא לידי ביטוי ב-
- דרכון ותנועה
- ממטבע אחיד
-שיפוט
- מדיניות כלכלית
- תרבות פנימית
גורם לחיזוק מדינת הלאום ב-
- הדגשת רגש לאומי- מתלוך חשש לאיבוד הלאומיות הייחודית
- זהות מתגונת- ביאחזות בזהויות מתחדשות כמו דמוקרטיה
- כוח לשמור על זהותך- היותך חלק מכוח מאפשר לא להיכנע לכוח חיצוני
- שנאת הזר-
גלובליזציה vs ללוקליזציה
07/01/2013
% complete
היבט קפיטליסטי- גלובלי פוסט מודרניזם הוא שלב מתקדם של קפיטליזם צרכני. החברה ממוקדת בשאלות של קיום חומרי. רבים סבורים כי יש לעסוק בסוגיות חשובות כמו דיכוי מיעוטים תרבותיים ועוד
ערכים דמוקרטים ליברליים ובמרכזם פלורליזם- הפוסט מודרניות הקצינה את הערך של פלורליזם ועל פיה אין נקודות תצפית אובייקטיבית ממנה ניתן לראות "מציאות" פותח ע"י ניטשה
07/02/2013
% complete
07/03/2013
% complete
בעולם הו אין "אמת" טוטאלית, אין הצדקה לציית לערכים לאומיים פטריוטים. בעולם פוסט מודרני ממקובל לעשות פירוק לכל "טקסט" כולל טקס לאומי, המנון או כתבי קודש.
תפיסות אלו תוורמות להחלשת הכוח של המרכז ביצירת זהות לאומית ולחיזוק הפריפריות
07/01/2013
% complete
07/02/2013
% complete
-משבר כלכלי
- שימוש פסיכולוגי בתקשורת ההמונים7
07/03/2013
% complete
כוח חיצוני-צבאי
כוח פנימי