Arabs and Crusaders

תקופה ערבית קדומה

ראשידון (ישרי הדרך)

632 - 661

אבו בכר

632 - 634

מלחמות החזרה בתשובה
לפני מותו ממנה את עומר אבן אלחטאב ליורשו

הנביא מוחמד מת

632 AC

מלחמות ירושה. בני קורייש ירשו אותו

עומר אבן אלחטאב

634 - 644

כובש האימפריה האיסלאמית, ללא אסלום בכפייה
כיבוש קל לאחר שהביזנטים והפרסים הותשו ממלחמות ביניהם

עומר הקים את השורא (המועצה) - מנגנון למינוי הח'ליף

כיבוש ירושלים ובניית אל אקצא

638

עומר התפלל מחוץ לכנסיית הקבר, לימים הוקם שם מסגד עומר

יחד עם יועצו היהודי שהתאסלם, כעב אל אח'באר, מוצאים את הסלע הקדוש ועומר מקים את מסגד אל אקצא

עות'מאן בן עפאן

644 - 656

לאחר שעומר נרצח עות'מאן ממונה ע"י השורא
משתייך למשפחת אומיה
אדם חלש, לכן ממנה את בני משפחתו לשליטים מקומיים, אחד מהם - מועוויה בדמשק

עריכת הקוראן

651

עלי אבן אבו-טאלב

656 - 661

בן דודו של מוחמד, ונשוי לבתו פאטימה
ממונה לאחר שעות'מאן נרצח
עסוק במלחמות אופוזיציה, מואשם שהסית לרציחת עות'מאן

קרב ציפין

657

מועוויה נלחם בעלי.
כשידו של עלי על העליונה, מועוויה מבקש מו"מ.
עלי נעתר. המתנגדים ממחנהו של עלי פורשים (חאריג'יה)

יש מחלוקת בין הצדדים מי ניצח ושניהם טוענים לח'ליפות

מועוויה מכריז על עצמו ח'ליף בירושלים

660

כנראה משקם את אל אקצא לאחר שנפגע ברעידת אדמה

בעקבות זאת עלי נערך למלחמה, אך נרצח ע"י אחד מהחאריג'יה

מועוויה

661 - 680

בונה צי ימי (חריג אצל הערבים)
מתחיל לבצע איחוד מטבע

בניו של עלי עומדים בראש אופוזיציה

בית אומיה

661 - 750

הבירה עוברת ממכה לדמשק
האומאים מאסלמים את הנוף
תחילת השלטון השושלתי באסלאם
הופכים את הבירוקרטיה במזה"ת לערבית

קרב כרבלא

680

חוסיין, בנו של עלי, נלחם ביזיד
חוסיין נהרג וחל פילוג (פיתנה) בין תומכי עלי (השיעים) לבין הסונים

יזיד בן מועוויה

680 - 683

עבד אלמליכ

685 - 701

אנשי מכה מורדים בו

שיפר את שירות הדואר והידיעות (אל בריד ואל אחבאר)

קיבע את ההיררכיה המעמדית:
* ערבים מוסלמים - משרות בכירות, מסים מועטים
* מוסלמים שאינם ערבים - משרות זוטרות
* לא מוסלמים - בני החסות, מונותיאיסטים

הרבה יהודים ונוצרים התאסלמו שלא בכפייה

בניית כיפת הסלע וכיפת השלשלת

691

אלואליד ה-1

705 - 715

בנה את מסגד אל אקצא הגדול, כפול מגודלו כיום
כנראה בימיו נבנו הארמונות האומיים

אחיו סולימאן מושל פלסטין. בונה את רמלה כמוקד שלטוני חדש

סולימאן

715 - 717

אחיו של אלואליד ה-1
כתב ככל הנראה את חוקי עמר - אפליה כנגד מי שאינם מוסלמים

הישאם

724 - 743

על שמו ארמון הישאם ליד יריחו, לא ידוע אם הוא שבנה אותו

שושלת בית עבאס

750 - 1258

הבירה עוברת לבגדד
בארץ בנו את בריכת הקשתות ברמלה

תור הזהב, מאות 8-10: מדעי הדת, מדעים חילוניים, אמנות וארכיטקטורה

בעקבות התפתחות השיעה, העלווים והסופים - נעילת שערי האג'תיהאד החל מהמאה ה-10

מביאים את הממלוכים (עבדים) לשרת בצבא כי מבינים שהתרבות הערבית היא שבטית וקשה לייצר נאמנות לשלטון

השושלת הפאטימית

969 - 1071

שושלת שיעית אסמעילית
העבאסים נחלשים ובמקומות שונים במזה"ת יש אוטונומיות שיעיות
הפאטימים כובשים את מצרים וסוריה
מאסלמים את הנוצרים הקופטים במצרים בכפייה

אל חאכם באמר אללה

996 - 1021

בשנים הראשונות סובלני כלפי יהודים ונוצרים
סביב שנת 1000 הופך להיות יותר ויותר קיצוני. מחוקק חוקי אפליה נגד מיעוטים

אל חאכם הורס את כנסיית הקבר

1009

רעידת אדמה

1068

רמלה נהרסת, ירושלים נפגעת
מגיפות, משבר כלכלי
הפאטימים נחלשים

הסלג'וקים

1071 - 1098

משקמים את רמלה וא"י
ניצני השלטון המוסלמי הלא ערבי במזה"ת

ג'ונד פלסטין

1073

ירושלים נכבשת בידי הסלג'וקים
כל א"י בידיהם, למעט אשקלון שנותרת בידי הפאטימים

הפאטימים משיבים את השלטון לידיהם

1098 - 1099

התקופה האיובית בא"י

1187 - 1250

צלאח מאסלם את ירושלים

1191 - 1193

בית החולים ההוספיטלרי (המוריסטאן) הופך לבית חולים על שם צלאח.
צלאח מקים ח'אנקה (מקום לימוד צופי) במקום בית הפטריארך היווני
סנטה אנה הפכה למדרסה.
ערך שיפוץ בהר הבית והביא את המינבר של נור א-דין.

אלמלכ אל אפדל

1193 - 1196

בנו של צלאח

אלמלכ אל עאדל

1196 - 1218

אחיו של צלאח
שלט על מצרים וסוריה, וחילק את השטח בין שני בניו
אלכאמל במצרים
אל מועט'ם בא"י וסוריה

אלמלכ אל מועט'ם עיסא

1218 - 1228

בתקופתו הגיע מסע הצלב החמישי, לכן הרס את חומות ירושלים כדי למנוע מהאויב ביצורים.

הממלוכים מבצעים הפיכה במצרים

1250

המונגולים כובשים את בגדד

1258

תקופה צלבנית

נאום קלרמון

11/23/1095

האפיפיור אורבנוס קורא להפסיק את המלחמות הפנימיות ולצאת לסייע לאחים הנוצרים במזרח ולגאול את הקבר הקדוש

מסע הצלב הראשון

1096 - 1099
  • כוח נורמאני מאיטליה בראשות בוהמונד ואחיינו טנקרד
  • כוח מדרום צרפת (פרובאנס) בראשות רמון מסנז'יל (רמון מטולוז)
  • המחנה הגאלי מצפון צרפת, בראשות המלך איג
  • כוח מארצות השפלה בראשות גודפרי מבויון, אחיו בולדווין ודודו בולדווין דה ברוז'

הנסיכויות הצלבניות הראשונות נוסדות

1098

בולדווין נותר באדסה
בוהמונד נותר באנטיוכיה
האחיין של בוהמונד, טנקרד, מנהיג את כוחותיו במסע לירושלים

ממלכת ירושלים ה-1

1099 - 1187

המצור הצלבני על ירושלים

06/11/1099 - 07/15/1099

בסיוע הצי הג'נובזי שסיפק עצים תמורת זכויות בירושלים

רמון מסנז'יל יושב בהר ציון
טנקרד באיזור הצפון מערבי (עיריית י-ם)
איג מול שער שכם
גודפרי בפינה הצפון מזרחית (מוזיאון רוקפלר

העיר נכבשה והיהודים והמוסלמים נטבחו

גודפרי מבויון - מגן הקבר הקדוש

07/17/1099

טנקרד ממהר לכבוש את הגליל
גודפרי מגיע לאשקלון, והפאטימים מוכנים להיכנע רק לרמון מסנז'יל. גודפרי מסרב ומתחיל מצור. אשקלון תישאר פאטימית עוד 54 שנים

בולדווין מוכתר למלך

12/1100

לאחר שגודפרי מת בולדווין אחיו מוזעק מאדסה וממונה למלך

בולדווין זוכה בגליל

1101

בוהמונד נופל בשבי וטנקרד יוצא לאנטיוכיה ומפקיד בידי בולדווין את נסיכות הגליל

עכו נכבשת

1104

בולדווין מצליח לכבוש את עכו בסיוע צי ג'נובזי שזוכה לרובע אוטונומי בעיר

בולדווין דה ברוז'

1118 - 1131

ב-1123 נופל בשבי, ולאחר מכן מוחלף תמורת בתו הקטנה שניתנת כערבות ונפדית בהגיעה לגיל 5

בולדווין מת

1118

לאחר שהרחיב את גבולות הממלכה לעבר הירדן וצפונה, בולדווין יוצא למסע כיבוש במצרים. בדרך חולה, מוחזר לירושלים ומת.
אין לו צאצאים, לכן בולדווין דה ברוז' מגיע מאדסה כדי לרשת אותו

צור נכבשת

1124

בזמן שבולדווין דה ברוז' בשבי, כובשים את צור בסיוע צי ונציאני.
אשקלון נותרת מובלעת יחידה

זנגי כובש את חלב

1127

מליסנדה ופולק דה אנז'ו

1131 - 1152

לראשונה מוכתרת אשה כשליטה
לאחר מות הבעל ב- 1143 נותרת כשליטה יחידה ולא מאפשרת להמליך את בנה

בימיה פריחה בממלכה שמגיעה לשיא גודלה.
נבנות כנסיות - סנטה אנה, קבר מרים (שם גם היא נקברה) וכנסיית הקבר הצלבנית

קו הגנה סביב אשקלון

1136 - 1149

1136 - בית גוברין, המסדר ההוספיטלרי
1141 - איבלין (יבנה)
1142 - בלאנש גארד (תל צפית)
1147 - עזה
1149 - דרום (רפיח)

זנגי כובש את אדסה

1144

מסע הצלב השני

1147 - 1148

המלך הצרפתי לואי ה-7 והקיסר הגרמני קונרד ה-4
בעקבות כיבוש אדסה

כיבוש דמשק ע"י נור א-דין

1148

לואי ה-7 ומליסנדה מחליטים לכבוש את בת הברית דמשק
הם נכשלים ודמשק נופלת בידי יריבם נור א-דין, בנו של זנגי
בעקבות זאת המוטיבציה למסעי צלב נוספים יורדת

בולדווין ה-3

1152 - 1163

בתקופתו נור א-דין מצליח לאחד את המוסלמים בצפון לממלכה הצלבנית ומהווה איום ממשי על הממלכה

אשקלון נכנעת לבולדווין ה-3

1153

על רקע התפוררות השלטון הפאטימי במצרים

אמלריך

1163 - 1174

אחיו של בולדוויין ה-3 יורש אותו

ההוספיטלרים משכנעים את אמלריך לפלוש למצרים המתפוררת

צלאח א-דין במצרים

1169

נור א-דין שולח כוחות למצרים אשר לבסוף מצליחים לנצח את אמלריך
שירכוה, הוזיר שהתמנה, הורעל חודשיים לאחר מכן ואת מקומו תפס צלאח א-דין
שנתיים מאוחר יותר נעלם הח'ליף הפאטימי האחרון

מסע בנימין מטודלה

1170

בולדווין ה-4 (המצורע)

1174 - 1185

הקרבות באשקלון ובגזר

1177

צלאח א-דין מביס את בולדווין ה-4 באשקלון, אך מותירו בחיים
בולדווין רודף אחריו ומביס אותו בגזר, וצלאח נמלט בשן ועין, אולם כבר שנה לאחר מכן יש לו צבא חדש

הטמפלרים בונים מיצד במעבר יעקב

1178

על אף ההודנה עם צלאח, בולדווין מתקפל בפני הטמלפרים ואף שולח להם סיוע.
צלאח הורס את המצד והורג את הצלבנים במקום

רנו משאטיון יורד לכבוש את מכה

1182

צלאח א-דין שולט על כל המרחב סביב ממלכת ירושלים

1185

גי דה ליזיניאן גונב את השלטון

1185

בולדווין ה-4 מת.
רמון מרטיפולי אמור להתמנות למלך אולם גי דה ליזיניאן ממהר לירושלים והפטריארך מכתיר אותו למלך.

קרב קרני חיטין

1187

לאחר שרנו משאטיון דורש כופר על שיירת חאג' שלכד, וגי דה ליזיניאן לא מסוגל לפתור את הבעיה, צלאח א-דין מגייס צבא.
באביב 1187 מגיע לטבריה. הצלבנים נערכים בציפורי.
למרות שרמון מטריפולי מייעץ לא לצאת לטבריה, ראש המסדר הטמפלרי לוחץ על גי דה ליזיניאן להתקדם.
כוחותיו של צלאח פרושים בגבעות ומזנבים בצלבנים שחונים ללא מקור מים בצומת גולני.
טבעת מוסלמית מקיפה אותם.
בבוקר יורדים דרך ואדי חמאם והמוסלמים תוקפים ומציתים אש.
רמון בורח לטריפולי.
גי דה ליזיניאן נלכד.
רנו משאטיון מובא ומוצא להורג לאחר שמסרב להתאסלם.
אבירי הטמפלרים וההוספיטלרים נמכרים לעבדות

צלאח מנצל את המומנטום ומציע לכל יושבי המבצרים הצלבנים להיכנע ולעזוב ללא פגע. באלה שלא מסכימים הוא יטפל לאחר שיכבוש את ירושלים.
הוא מטיל מצור על ירושלים עליה מפקד בליאן מאיבלין. בסוף מגיעים לסיכום שהנצורים יוכלו לפדות עצמם בכסף, או להימכר לעבדות.

צלאח א-דין כובש את כוכב הירדן, דה ליזיניאן מטיל מצור על עכו

1189

כוכב הירדן מחזיק מעמד שנה וחצי עד שנכנע.
צלאח כבש את כל הממלכה למעט צור.
דה ליזיניאן מטיל מצור לא אפקטיבי על עכו, וצלאח אפילו לא מתייחס לכך, אולם זה יהיה ראש הגשר ממנו יגיע מסע הצלב השלישי ב- 1191

מסע הצלב השלישי

1191

הקיסר הגרמני פרידריך הגדול (ברברוסה), מלך צרפת פיליפ אוגוסט, מלך אנגליה ריצ'ארד לב ארי
ריצ'ארד הטיל מצור על עכו והכניע אותה. התקדם דרומה. צלאח א-דין ניסה לעצור אותו בארסוף אך נכשל, ועבר למדיניות של אדמה חרוכה

ריצ'ארד בסופו של דבר צריך לשוב לאנגליה ומחליט להכתיר את קונרד ממונפרה, בעלה של איזבל (בתו של אמלריך) למלך. יומיים לפני ההכתרה קונרד נרצח.

ממלכת ירושלים ה-2

1191 - 1291

חוזה רמלה (חוזה יפו הראשון)

1192

הסכם בין הצלבנים לאיובים - הצלבנים קיבלו רצועת חוף צרה בין יפו לבין צור. המוסלמים את שאר הארץ.
נוצרים יוכלו לעלות לכנסיית הקבר בתשלום וללא נשק
בירת הממלכה הצלבנית השניה - עכו

ירושלים נופלת לידי הצלבנים

1229 - 1244

ממלוכים ועות'מנים

התקופה הממלוכית

1260 - 1516

שלטון לא שושלתי - השלטון עובר לקצין הבכיר או למי שמשתלט בכוח
בתקופתם הארץ מוזנחת

אינם ערבים, לכן כדי להוכיח את היותם ראויים בנו המון מבני דת.
מבני הדת גם אפשרו להם להבטיח את עתיד ילדיהם כיוון שלא ניתן להוריש רכוש, אולם אם נותנים כסף להקדש, ניתן לקבוע מי ינהל את הנכס

כיוון שהסולטן נמצא תחת איום מתמיד מצד הקצונה נוהגים להגלות את הקצינים הבוחשים לפריפריה. ירושלים היא בפריפריה לכן יש בנייה מאסיבית בירושלים

בתקופתם, במאות 13-14, הקהילה היהודית משתקמת בירושלים, בעיקר בהר ציון.
מקורות לתקופה:
הרמב"ן - 1267
ר' אשתורי הפרחי - 1315
ר' עובדיה מברטנורא - 1488
מוג'יר א-דין, מאה 16, בדגש על חברון

קרב עין ג'אלות

1260

הולאגו חאן כבר חזר למונגוליה והותיר כוח יחסית קטן באיזור
הממלוכים, בראשות קוטוז וסגנו בייבארס, מביסים את הצבא המונגולי

לאחר מכן בייבארס רצח את קוטוז ותפס את השלטון

בייבארס

1260 - 1277

הרמב"ן מגיע לירושלים

1267

מחדש את היישוב היהודי ובונה בית כנסת

קלאון

1279 - 1290

הצלבנים מסולקים מהארץ

1291

עתלית המצודה הצלבנית האחרונה שנכבשת
מצודות החוף נותרות הרוסות כדי למנוע מהצלבנים לפלוש מהחוף ולהיאחז בהן

מקימים אתרי עליה לרגל לאורך החוף כדי להבטיח עין פוקחת כנגד פלישות נוצרים

המגיפה השחורה

1347 - 1351

המוסלמים תופסים זאת כעונש מהאל לכן יש התעוררות מוסלמית, שיפוץ ובניה של מסגדים
המגיפה הובילה להיחלשות השלטון, והבדואים חודרים לארץ

העות'מנים כובשים את קונסטנטינופול

1453

שבטים תורכמניים מתלכדים תחת הנהגת שבט עות'מן
כובשים את קונסטנטינופול ומקימים את איסטנבול

ר' עובדיה מברטנורא עולה לארץ

1488

מתגורר בירושלים ובחברון
מספר על גידול באוכלוסיה היהודית
מספר על בית כנסת שבחצרו יש מסגד. ילד מנודה חברתית התאסלם ואמו מכרה את ביתה ליד בית הכנסת כדי שיבנו שם מסגד
הוא מתאר את השווקים התוססים בירושלים

הסולטן סלים ה-1

1512 - 1520

הכובש הגדול של העו'תמנים
רוצה לחדש את הח'ליפות ומאחד את המזה"ת כולל מכה ומדינה
מנצל את דרך הדואר שהממלוכים שיפרו
מתחיל לבסס את האדמיניסטרציה באימפריה, בטביעת מטבעות

כיבוש א"י בידי העות'מנים

1516 - 1517

השלטון העות'מני בא"י

1517 - 1917

הסולטנים כמעט לא יצאו מאיסנבול. זה החליש את השלטון המרכזי.
מאמצע המאה ה-16 המערכת מתחילה להתדרדר.
הצבא מאוד גדול (מכביד על האוצר) ובנוי מקבוצות אתניות רבות

גביית המסים נעשתה ע"י מלתזם - גובי מסים מקומיים שעשקו את האוכלוסייה.

הקרקעות חולקו ל-4 סוגים -
מולוכ - פרטי, לרב חקלאי; מירי - של השלטון (ג'יפטליק כאשר מיושב); מואת - אדמת טרשים; וקף - קרקעות הקדש

אחד משימושי קרקעות המירי הוא אקטאע - מתן נחלות ליושבי צבא

מילט - שיטה משפטית לפי אדם כפוף בתחום דיני המשפחה לדין העדה שלו, בניגוד ל מג'לה, הדין האזרחי שהיה תקף לכל תושבי האימפריה

משפחות ה עליאן - משפחות מכובדות שקנו נכסים והתחזקו כשלטון מקומי

וזיר - שר העומד בראש דיוואן (משרד ממשלתי). בראשם עומד הוזיר הגדול

סולימאן המפואר

1520 - 1566

מחלק את האימפריה למחוזות- סנג'קים
מתחת לסנג'ק - נאחיה (נפה)
בונה מחדש את חומות ירושלים כדי לפאר את שמו
בשער יפו יש כתובת - "אברהים ח'ליל אללה" (אברהם ידיד האל) - זו כפירה בשהאדה
משפץ את הר הבית , מחפה בקרמיקה את כיפת הסלע
משקם את מערכת המים, בונה סבילים
שיפץ את מגדל דוד, ושיפץ ביצורים ברחבי הארץ (עכו, קאקון, יפו)
הכשיר ליהודים מקום להתפלל בכותל. סילק את הפרנציסקנים מחדר הסעודה האחרונה והקים מסגד

הסכם הקפיטולציות עם צרפת

1535

עיקר הסחר של העות'מנים היה עם הצרפתים. הצרפתים ביצרו את מעמדם כמגיני הנוצרים הקתוליים. תושבים צרפתים זכו להישפט בפני הקונסול ולא בבית דין שרעי.
קיבלו הקלות במסים

הסולטן סלים ה-2

1566 - 1574

שלטון הדרוזים: פאחר א-דין השני

1610 - 1635

בעקבות התחזקות הדרוזים באיזור פאחר א-דין הראשון קיבל זכות לגבות מסים במרחב לבנון.
בנו השתלט על דמשק ועל כל א"י למעט ירושלים

הוא היה בקשרים עם האיטלקים וקיבל מהם סיוע בטכנולוגיה, בנייה

אישר לשודדי הים ממלטה לעגון בעכו ולסחור בסחורות גנובות. בכסף שקיבל החזיק צבא משמעותי. בנוסף יצר קשר עם הספרדים והבטיח להם שאם יתמכו בו כלכלית מול הסולטאן הוא יאפשר להם לחדש את השלטון הנוצרי בירושלים. בעקבות זאת הוצא להורג

בתקופתו:
* סדר בגביית מסים, הוא מנע עושק של חקלאים
* עליית מעמדם של המיעוטים, בעיקר דרוזים ונוצרים
* שינוי מערך החקלאות

דאהר אל עומר

1730 - 1775

ממשפחת זידאן הבדואית שחדרה למרחב הגליל על חשבון שליט דמשק
מקור כוחו:
* פקידות ערבית, מחזק את הקשר עם המקומיים
* יעילות בגביית מסים ללא עושק ושחיתות
* העברת מסים בזמן לאיסטנבול
* חידוש הקשר עם שודדי הים ממלטה מכניס לא כסף, אך נזהר לא לעבור את הגבול
* קשרים טובים עם נוצרים ויהודים. היהודים בטבריה מתריעים בפניו על כוונת מושל דמשק להטיל עליה מצור
* מפעלי בנייה - ביצורים בעכו, טבריה, ציפורי, חיפה. בונה ח'אנים ודרכים
* מבטיח את שלום שיירות החאג' באמצעות קשרים עם הבדואים

הצליינות גברה, הבטחון עלה
גם הוא מבין שלא כדאי לו לכבוש את ירושלים

התחזקותו מתחילה להדאיג את העות'מנים

אחמד אל ג'זאר שליט בירות

1772

עכו שייכת למחוז בירות אך היא תחת שליטת דאהר אל עומר

התנגשויות בין אל ג'זאר לדאהר אל עומר

1773 - 1775

הסולטן באיסטנבול שולח לאל ג'זאר יחידות צבא
דאהר אל עומר נהרג בקרב ב- 1775

שוב יש שליט שאינו ערבי בארץ. האינטרסים המקומיים לא מעניינים אותו. היציבות הכלכלית מתרסקת

אחמד אל ג'זאר

1775 - 1804

אחד השליטים האכזריים שהיו במהלך השלטון העות'מני
מנתק את הקשרים עם הנוצרים. מעלה את המסים בנמל יפו ופוגע במסחר
בעקבות תלונת הצרפתים בפני הסולטאן, הוא מגרש את הקונסול והסוחרים הצרפתיים מעכו
פוגע במיעוטים, מעלה את נטל המיסים
אחד מיועציו הוא היהודי חיים פרחי, שאל ג'זאר ניקר את עינו וקצץ את אפו - שיטת הרתעה נפוצה אצלו

בנה את המסגד הגדול על שמו ואת מאגרי המים תחתיו

מסע נפוליאון

07/1798 - 05/1799

הסיבות:
* פגיעת אל ג'זאר במסחר הצרפתי
* התחרות באירופה על רקע היחלשות האימפריה העות'מנית
* לשמר את מעמדו בקרב הגנרלים בצרפת
* רואה עצמו כאלכסנדר מוקדון של זמנו
* אינטרס של הדירקטוריון הצרפתי להרחיק אותו מצרפת

הבריטים רואים את ההכנות למסע ושולחים שייטת ובראשה אדמירל סידני סמית'

הטבח ביפו

03/1799

נופלים למעלה מ-2000 חיילים עות'מנים בשבי, ונפוליאון מחליט להרוג אותם כי אין לו מה לעשות איתם.
בעקבות הטבח פורצת מחלת דבר שפוגעת בצבאו

הקרב בקאקון

03/1799

העות'מנים מורים למושלים המקומיים להילחם בנפוליאון. מושל דמשק לוחץ עליו מכיוון שומרון. הבריטים מלווים בים ממערב. נפוליאון נדחק למסדרון צר.
בקאקון הוא נקלע לקרב מול כוח בראשות משפחת טוקאן משכם. בהמשך יילחם גם בתבור ועמק יזרעאל

המצור על עכו

03/19/1799 - 05/21/1799

לאחר שהארטילריה שלו הוטבעה בים, הוא בונה את המפקדה על תל פוחאר.
נפוליאון שאנן ובטוח בנצחונו, אולם קצין צרפתי שלמד איתו באקדמיה הצבאית ערק לצבא הבריטי וסייע לאל ג'זאר לצפות את מהלכיו של נפוליאון

לאחר 62 ימי מצור נפוליאון מבין שאין ביכולתו לכבוש את עכו, המצור לא אפקטיבי כי יש לעכו פתח לים.

נפוליאון חוזר מובס, משאיר חיילים חולים בסטלה מאריס. חייליו נטולי כל מוטיבציה.
נפוליאון מרעיל חלק מחייליו החולים בדבר.
לאחר שעזב הערבים רצחו את החיילים החולים שנותרו מאחור והמיעוטים, בעיקר הנוצרים הקתולים, נפגעו.

מוחמד עלי כובש את מצרים וחצי האי ערב

1805

קצין תורכי ממוצא אלבני. נשלח כדי להתמודד עם הוהאבים, קבוצה דתית קיצונית שהשתלטו על מכה ומדינה ואיימו להשתלט על מצרים.

מוחמד עלי מחסל את הממלוכים

1811

מוחמד עלי כובש את א"י וירושלים

1831 - 1840

הסיבה - כספים שהלווה לסולימאן בנו של אל ג'זאר ושלא הושבו לו

הבריטים מכריחים את מוחמד עלי ואברהים פחה לסגת

1840